It’s Time For Africa - טיול לרואנדה וקניה

פילים בשמורת סרנגטי, קניה

בחגים של שנת 2022, החלטנו לצאת להרפתקה נוספת ודנו בשאלה ״לאן נטוס הפעם?״, כיוון שיפן הייתה סגורה לקבוצות בלבד (חלום שעומד בעינו), אפריקה נשמעה לנו כמו אופציה ממש מעניינת.

אמנם ביקרנו במדגסקר וסיישל ששתיהן מדינות איים אפריקאיות, אבל קסם הספארי וה-Mainland סקרנו אותנו מאוד, וכך מצאנו עצמנו מתחילים את המסע ב״סינגפור של אפריקה״ - הלא היא רואנדה המרגשת והמפתיעה, ומשם אל קסמי הספארי והמסתורין של קניה.

כשהזמנו את הכרטיסים מהארץ תכננו לבקר גם באוגנדה, אך במהלך הטיול שלנו במדינה השכנה רואנדה, התבשרנו כי פרצה באוגנדה מגפת אבולה ועל כן ויתרנו על היעד ושנינו תוכניותינו לביקור ארוך יותר בקניה.

מזג האוויר בשתי המדינות האיר לנו פנים. זוהי בהחלט עונה מומלצת לבקר ברואנדה ובקניה. מדובר בעונה היבשה הקצרה, שבה יש פחות גשם, מזג האוויר נעים, והטבע פורח. זוהי גם תקופה טובה לצפייה בבעלי חיים, במיוחד בספארי בקניה.

שדות אורז רואנדה

רואנדה

וואו איזו הפתעה של מקום!

מדינה מיוחדת, קטנה, נקייה, בטוחה, עם נופים עוצרי נשימה, המון ירוק, אגמים, אדמת חמרה, תרבות ואומנות עשירה, היסטוריית עם מורכבת וקשה אך עם המון אנשים מקסימים, חכמים ושובי לב.

על אף שמדינה זו עברה בעבר תקופות קשות וסכסוכים (הג׳נוסייד המפורסם), הופתעתי כמה מעט ידעתי עליה קודם וכמה היא לא בתודעה של ה׳תייר הישראלי׳ הממוצע כמקום מרתק לטיול - ועל כן אני מרגישה מחויבות לספר על היעד הנפלא ועל כמה קל לטייל בו באופן עצמאי ולא חשש, וכמה אופטימיות מקום שכזה יכול לזרוע.

גורלה של רואנדה הוביל את הממשל למדיניות אשר שמה דגש רב על שיפור החיים של המקומיים והקהילה המקומית, וזו הפכה את המדינה למודל לפיתוח ושיקום עבור מדינות מתפתחות ברחבי העולם.

1. מסלול

המסלול שלנו היה:

קיגאלי Kigali -> אקגרה Akagera -> אגם מוהזי Lake Muhazi -> נינגווה Nyungwe-> קיבו Lake Kivu -> גיסייני Gisenyi -> וולקנוס Volcanoes -> קיגאלי Kigali

2. תחבורה

אל רואנדה הגענו דרך אדיס אבבה בטיסה של כ-4 שעות, קונקשן בשדה ואז טיסה נוספת של שעתיים וארבעים וחמש דקות לקיגאלי.

בתוך רואנדה שכרנו ג׳יפ ונהגנו עצמאית. זו הייתה חתיכת חוויה.

לא אכחיש שהיו רגעים מאתגרים ומלחיצים פה ושם, במיוחד בכבישים הלא סלולים ובדרכים הכפריות כשהחושך ירד, אבל במבט לאחור היינו עושים בדיוק אותו הדבר. במקום להחזיק נהג צמוד השכרת רכב מאפשרת גמישות מקסימלית. הכבישים הראשיים (בדגש על הראשיים, כי הצדדיים זה פשוט ההפך המוחלט וחוויה קשוחה) מסודרים ונקיים והנהיגה איטית מאוד. כמה איטית? חשוב לשים לב לשילוט למצלמות התנועה.

ממשלת רואנדה לוקחת מאוד ברצינות את ההגנה על התושבים והנסיעה לפי התמרורים כך שגם אם נדמה לכם שהנסיעה איטית במיוחד יש לזכור שיש אינספור מצלמות תנועה בדרך כדי להימנע מדוחות, נדרש לשמור על המהירות המותרת. לראייה - קיבלנו דו״ח על נסיעה בכביש ראשי ב- 40 קמ״ש וכך למדנו את הלקח. הדרך הטובה ביותר להימנע מדוחות היא להפעיל וויז ולעקוב אחר ההתראות על מיקומן.

קיגאלי עיר הבירה מאוד הררית וקשה להסתובב בה בלי רכב. אין לה איזור מרכזי אחד והמקומות בה פזורים באזורים שונים בעיר. חלק מהדרכים לאטרקציות ולמקומות שצוינו הן משובשות ולכן חובה לקחת רכב 4X4. לפרקים זה מרגיש כמו בטיול ג'יפים וזו הרפתקה בפני עצמה, אבל אם מדובר בנהיגה עצמית כדאי לדעת למה לצפות. אם בכל זאת מחפשים איך להתנייד באופן ציבורי - אפשר לנסות את ״מוניות״ האופנועים האדומים שיש בשפע.

את הרכב שכרנו מחברה פרטית, דרך בחורה בשם ג׳נין. לאור שינוי התוכניות ביקשנו הארכה של החזקת הרכב, והם גילו גמישות מאוד רבה כך שהיינו מאוד מרוצים מהשירות. זהו מספר הטלפון דרכו סגרנו את הרכב

Jeanine Car Rental Rwanda

+250 788 655 400

עלויות הדלק בתקופתנו היו סביב 5 ש״ח לליטר ועלות השכרת הרכב הייתה בסביבות ה-$40~ ליום.

3. קיגאלי

קיגאלי בירת רואנדה נמצאת בגובה של 1,500 מטרים ומהווה את המרכז התרבותי הפוליטי והכלכלי של המדינה. יש בה מגוון מוזיאונים, אתרי תרבות, אמנות, ופעילויות תרבותיות מגוונות. ניכרת בה גם ההתפשטות הטכנולוגית המהירה והופתענו לגלות כי אפילו יש בה תעשיית הייטק צומחת. כפי שציינתי אין בה ״מרכז עיר״ והמקומות לבקר בה פרוסים ברחבי שטחה ולרוב דורשים התניידות בתחבורה.

לינה:

YAMBI GUESTHOUSE - גסט האוס שקט עם חצר מקסימה, וייבים סופר מגניבים, נעים, נקי, מסודר, עם

אוכל טעים ואנשים נחמדים. מומלץ מאוד!! ישנו בו פעמיים ועלה לנו באיזור ה40-50$ ללילה.

יאמבי גסטהאוס בקיגאלי. אהבנו מאוד!

אתרים בקיגאלי ששווים ביקור:

• מוזיאון הג'נוסייד - המוזיאון מציג תערוכות מרגשות ומכמירות לב המתעדות את ההיסטוריה של רואנדה לפני, במהלך ואחרי הג'נוסייד - רצח העם המזעזע שהתרחש ברואנדה בשנת 1994. התערוכות מציגות תמונות, ציורים, סרטונים דוקומנטריים וחפצים שנשמרו מאותם ימים אפלים. המוזיאון מספק תיאורים מפורטים, סיפורים אישיים ומידע היסטורי שמסייעים להבין ולחוות את הנסיבות והאירועים שהובילו לרצח העם ולתהליך השיקום של המדינה. חוויה מטלטלת מאוד מאוד, אך בעיני חובה למי שמבקר במדינה. לומדים שם על הטוצי וההוטו, על האדם הלבן ששלט שם קודם לכן, ועד תום המלחמה. בנוסף במוזיאון יש חלק שסוקר את שואות העולם ובין היתר את שואת העם היהודי. המוזיאון שם דגש על רעיונות השוויון, השלום והצדק, ומזכיר כמה חשוב ללמוד מהעבר על מנת למנוע מדברים שכאלה מלהתרחש שוב בעתיד. אני אישית לא חובבת מוזיאונים דגולה אבל זהו ללא ספק מוזיאון שמשאיר חותם ובעייני די חובה בביקור במדינה על מנת להבין את היסטוריית העם הרואנדי.

  
  

• מפעל תה - סיור במפעל ובשדות התה הקסומים כולל קטיף עלי תה עצמאי -

  Pefunda Tea Factory
  

  
  

שוק קיגאלי - השוק מלא בסוחרים וסוחרות המציעים מגוון מוצרים מקומיים, עם הריחות והרחשים האופניים לשווקים שכאלה. אפשר למצוא שם ירקות ופירות טריים, תבשילים מקומיים, תכשיטים, בגדים מסורתיים, יצירות אמנות, מוצרי עור ועוד. שטח השוק מפוצל לאזורים שונים, כאשר כל אזור כולל סוג מסוים של מוצרים.

• בית קפה חמוד בשם Rooftop Cafe עם גג קטן המשקיף לנוף

• גלריית Inema Arts Center
  

  

  הנוף הנשקף מהכניסה לגלריה

  
  

• מסעדה מקומית אותנטית: Green Corner - מומלץ לאכול את דג האמנון הענקי שמגישים במקום

מקיגאלי המשכנו בנסיעה של בערך שעתיים אל אזור שמורת אקגרה ובילינו את הלילה ברוטטה לודג׳:

לינה: רוטטה לודג׳ - Rutete Eco Lodge -

לודג׳ מקסים שזכינו להיות מבין האורחים הראשונים בו ממש עם סיום חידושו. את הלודג׳ הקימה בחורה בשם ג׳ולי, חצי בלגית (מאביה) וחצי רואנדית (מאמה) ולה סיפור חיים מעניין במיוחד. הלודג׳ היה בעבר הרחוק בית קולוניות בו בו גדלה בצעירותה בטרם עברה לבלגיה, וחזרה לשפץ אותו על מנת שתוכל לארח בו תיירים מכל העולם. ג׳ולי פינקה אותנו בהרבה אוכל מיוחד שהם מכינים במקום ובבוטנים שמגדלים שם, סיפרה לנו על האזור ועל התחושות של להיות חצי מערבית וחצי רואנדית, והאירוח היה חוויה של ממש.

אוגאלי

בוטנים מהעץ ברוטטה לודג׳

4. אקגרה Akagera

לאחר הלינה ברוטטה לודג׳ יצאנו לטיול יום בשמורת אקגרה. אנחנו החלטנו לצרף אלינו לנסיעה מדריך (בחור צעיר בשם ג׳וזף שג׳ולי חיברה אותו אלינו), אך למען האמת אפשר לבקר בשמורה גם עצמאית ללא הדרכה. בשמורה ניתן לסייר רק באמצעות רכב ולא ניתן לטייל בה רגלית. אפשר להגיע עם הרכב הפרטי כמו שאנחנו עשינו, או לשכור רכב ומדריך במקום במחיר קצת יותר יקר.

מסתבר שלאחר הג'נוסייד לפני כעשרים שנה, מצבה של השמורה היה בכי רע והיא כמעט ונכחדה, אך כמו שהוזכר קודם, הממשלה עושה מאמצים כבירים לשיקום המדינה וכך גם נקטה בשמורה. בעקבות מאמצי השיקום והשמירה, המקום הפך לפארק טבע מרהיב ומושקע שנותן טעימה מחווית טיול הספארי הידועות שרובן במדינות השכנות באפריקה, וניתן לראות בו את שלל חיות הסוואנה. מדובר בשמורה סגורה בשטח של 1122 קמ״ר (ולכן לא אוכל להשוות אותה לשטח הפתוח של הסרנגטי בקניה), אבל זו עדיין שמורה מיוחדת שכדאי מאוד לבקר בה. יש בה מגוון צמחים ומגוון ביולוגי אדיר, והיא המקום היחיד ברואנדה בו ניתן לראות את "חמשת הגדולים" של אפריקה — אריה, נמר, באפלו, קרנף (שחור) ופיל, אך גם שלל זברות, ג'ירפות ועוד.

לאחר טיול יום המשכנו בנסיעה קשוחה למדי למקום בשם אגם מוהזי. ג'וזף המדריך ליווה אותנו כל הדרך וסייע לנו להגיע. האמת שבלעדיו לא הייתי ממליצה לעשות את הנסיעה בחושך שהייתה כולה מלאת מהמורות, לכן כדאי לעשות לילה נוסף ברוטטה ואם חשקה נפשכם גם כן להגיע למוהזי צאו לדרך באור יום ובנחת.

לא כל המבקרים ברואנדה קופצים לבקר במוהזי, והאמת שזה בכלל לא היה בתוכנית הראשוניות שלנו. שמענו על המקום מג'ולי המארחת והחלטנו ללכת לבקר ולהעביר שם לילה אחד לאחר ביקור בשמורה.

5. אגם מוהזי Lake Muhazi

אגם מוהזי הוא אגם מרכזי ויפייפה ברואנדה. האמת כשהגענו למקום - לא האמנו שאנחנו באפריקה. מים כחולים ושקטים המשתרעים על מרחבים ירוקים רחבי ידיים ומסביב לו הרים, עם שלל ציפורים שמגיעות לשתות ממי האגם. מסתבר שאגם מוהזי מהווה אתר תיירותי פופולרי ברואנדה, גם לתיירות פנים, בעיקר בשל האווירה השקטה והשלווה שניתן למצוא במקום. אפשר לצאת לשיט באגם, אטרקציות מים או להתרשם מנופים מרהיבים מנקודות התצפיות שמסביב לו.

כיוון שהיה לנו רק לילה אחד במקום, הלכנו על פי המלצתה של ג׳ולי אל מקום מיוחד ויפייפה אך יקר יחסית בשם Umuko הנמצא בבעלות בלגית. חווית הלינה הייתה מיוחדת - לקחנו אוהל מפנק עם מזרונים ומצעים המצוי על דק עץ המשקיף על האגם. זוהי מן בקתה שלמעשה ישנים בתוכה באוהל. יש בבקתה הזו גם מקלחת עם מים חמים. עלות הלינה הייתה לנו 60 דולר ללילה וזו בהחלט חוויה שלא נשכח. האמת שהופתענו מכמה טוב ישנו בלילה הזה, כשהאוהל היה מאוד נעים ונוח והאווירה יוצאת דופן.

לאחר שעשינו סיבוב בוקר במקום, עלינו על הרכב והמשכנו בנסיעה ארוכה של מעל שמונה שיו ומאתיים חמישים ק״מ אל הגסטהאוס הבא במטרה לבקר למחרת בשמורת נינגווה. ישנו בגסטהאוס ממש ממש פשוט ובסיסי בדרך ולא רחוק מהשמורה בשם Nyungwe Eco Village, ולמחרת בבוקר יצאנו לטיול בשמורה.

6. שמורת נינגווה - יער הגשם Nyungwe Forest

שמורת נינגווה (Nyungwe Forest) היא שמורת טבע ייחודית במדינת רואנדה, שממוקמת בדרום-מערב המדינה. השמורה מהווה אחד מהאזורים החשובים ביותר לשמירה על היער הטרופי הרגלי, העמוק והמגוון ביותר במדינה. היא מתפרסת על כ- 1,020 קילומטרים רבועים ומלאה במגוון רחב בעלי חיים, עצים, צמחים ופרחים, כולל מינים ייחודיי שאינם נמצאים בשום מקום אחר בעולם וכן אגמים, נחלים ומפלים. למערכת האקולוגית בשמורה יש תפקיד מרכזי בשמירה על מגוון רחב של חיות ועופות. מנהלי השמורה משקיעים בפיקוח ושמירה על המקום וכן על על מגוון 13 מיני הקופים שיש בה, כולל על הקוף הגדול והמרכזי (שלצערי לא הצלחנו להיתקל בו בשמורה), הלוא הוא השימפנזה.

לנו היה מדריך צעיר ומקסים בשם ג׳ק שהוביל אותנו במעמקי השמורה. אפשר לבחור במספר מסלולים בהתאם להעדפה ולזמן השהייה בו רוצים להיות בפארק. אנחנו שאפנו למלא כמעט יום שלם ועל כן בחרנו לשלב מספר מסלולים וסיימנו את הטיול אחר הצהריים. המסלולים היו - Canopy & Imbaraga שבתוכם משתלב גם ה- Igishigishigi Trail וגם מסלול מפלים מקסים.

מסלול ה- Imbaraga הוא אחד מהמסלולים המפורסמים בשמורת נינגווה ברואנדה באורך כ-10 ק״מ. המסלול מתחיל בביקור במרכז המבקרים שבשמורה, שם המדריך המנוסה מעניק מידע והנחיות על המסלול והפעילות. לאחר מכן, המבקרים מובילים אל נתיב המסלול ומתחילים את ההליכה ביער הטרופי הירוק. אנחנו זכינו לטיול פרטי לגמרי מג׳ק המדריך שליווה אותנו לאורך כל הדרך.

בתוך המסלול משתלבים גם מסלול איגישיגישיגי (Igishigishigi Trail) - אחד מהמסלולים הפופולריים בשמורה. המסלול באורך בינוני, קל יחסית ומתאים למי שמחפש לחוש את היער הטרופי מבפנים ונמשך כ-2 קילומטרים. מאוד נהנו לחוות את היער מקרוב ולצפות במגוון הצמחים והחיות המתגוררות במקום. במהלך המסלול נגלים עצים עתיקים וגבוהים, נופים יפים וצלילים קסומים של הטבע. זמן ההליכה במסלול איגישיגישיגי נע בין 1-2 שעות, תלוי בקצב ההליכה, ומסלול ה-(Canopy Walkway) המשתרע מעל צמרות היער ומאפשר למבקרים לעבור מעל עצים גבוהים באמצעות גשרים מעץ ומתכת. אורך המסלול כ- 200 מטרים.

בתום הסיור בשמורה רצינו להתקדם לכיוון קיבו וגיסייני, וכיוון שהיה כבר מאוחר נשארנו ללון לילה בגסטהאוס חביב לא רחוק מאזור השמורה בשם Gishakura.

7. אגם קיבו

אגם קיבו (Lake Kivu) הוא אגם גדול השוכן במערב רואנדה, על גבול הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומוקף בנופים מרהיבים של הרי הגעש שמסביבו. אורכו של האגם כ-90 קילומטרים ורוחבו המרבי כ-50 קילומטרים. האגם מתפצל בין רואנדה וקונגו, כאשר כמעט מחציתו שייכת לרואנדה. העומק הממוצע באגם הוא של כ-220 מטרים והעומק המרבי הוא 475 מטרים. על אף שהאגם שקט וקסום ומוקף בחופים יפים ובמדשאות, קריאה על המקום חשפה אותנו לסכנות הטמונות בו - זהו מקום מיוחד שבו עלולה להתרחש תופעה הידועה בשם "התפרצות מימית" הידועה בשלושה אגמים בעולם בלבד. בתחתית האגם, צבורות כמויות עצומות של גז מתאן ופחמן דו-חמצני. פריצה פתאומית של הגזים עשויה ליצור ענן גדול של פחמן שיכסה את הסביבה של האגם וחלילה יכול לגרום לחנק של התושבים המתגוררים באזור האגם.

מאז עשור השני של המאה הנוכחית, ישנם ניסיונות לשאיבת הגז מעמקי האגם, במסננים והפיכתו למקור הפקת חשמל. לכיום, מיוצרות כ-100 מגה-וואט של חשמל מהגזים באגם. יש תוכניות להרחיב את יכולת הייצור בעתיד כדי לספק חשמל גם לשכנות המדינה. האגם מהווה מקור חיים חשוב לאוכלוסיות המקומיות המתגוררות בקרבתו כבר אלפי שנים. המים של האגם מספקים מי שתיה, דגים ומסייעים לחקלאות בקרבת האגם. בצידו הרואנדי של האגם ישנן שלוש ערים וכפרים רבים המסתמכים על דיג וחקלאות.

אנחנו לנו בגסטהאוס שנמצא בעיירה גיסייני השוכנת על שפת האגם. הוא היה בינוני ואני מציעה לחפש טובים ממנו (Maddy's Kitchen and Accommodation). הביקור בקיבו היה חביב למדי.

לאחר ביקור בקיבו המשכנו לשמורת הוולקנוס הקרובה.

8. וולקנוס Volcanoes

שמורת וולקנוס (Volcanoes) היא אחת משמורות הטבע המפורסמות ביותר ברואנדה המשתרעת על גבול רואנדה-קונגו-אוגנדה. השמורה ממוקמת בצפון מערב המדינה ומקור המשיכה העיקרי שלה עבור תיירים רבים מכל העולם (מלבד הרי הגעש) הן גורילות ההרים הייחודיות- Gorilla beringei beringei, מין נדיר לו מספר פריטים נמוך במיוחד. מפגש עם הגורילות הוא יקר מאוד והיה מעבר לתקציב שלנו בטיול, כך שהחלטנו לעשות טרק באזור בלבד, בתקווה שאולי נתקל בהן בדרך.

הלינה שלנו באיזור הוולקנוס הייתה בעיירה מאוד מפותחת בשם מוסונזה או בשמה השני רוהנגרי, שם התארחנו בגסטהאוס באירוח ביתי ומשפחתי אצל מארחים יוצאים מן הכלל שקיבלנו אותנו באדיבות ורוחב לב (אף ניקו לנו את הנעליים אחרי הטרק). שם המקום הוא Volcano View בכתובת Ruhengeri Road, Ruhengeri. מומלץ.

9.ביסוקה

במסגרת שהותנו בשמורת וולקנוס יצאנו לטרק בהר ביסוקה בתקווה לפגוש בגורילה.

אז גורילה לא הייתה, אבל כן הרבה גללים שלה :) הטרק דורש טיפוס על הר גבוה, בוצי, חלקלק, וזה ללא ספק היה אחד מהטיפוסים הקשים ביותר שעשיתי במסעותיי מסביב לעולם. זאת הייתה חוויה, אבל האמת היא, שאני ממש לא ממליצה עליה אלא אם בא לכם על טיפוס קשה ומאתגר במיוחד. חזרנו עייפים ומלאי בוץ ואפילו נעזרנו בהלפרים במהלך הדרך מרוב שהחוויה הייתה מתסכלת.

כיוון שזהו אזור בעייתי השוכן בגבול עם קונגו - לאורך כל הדרך ליוותה אותנו קבוצה גדולה של חיילים שאבטחה את התיירים שבסביבה. Not my cup of tea

גובהו של הר ביסוקה הוא כ-3,711 מטרים מעל פני הים. המסלול מתחיל בחלקו התחתון של הר בשטח השמורה. הטיפוס לראש ההר יכול לקחת בערך 4-6 שעות בהתאם למהירות ההליכה ולקושי המסלול לאור תנאי מזג האוויר. בסוף הטיפוס, נגלה מראה מהמם של קלדרת הר הגעש (סוג של אגם שנוצר בלוע הר הגעש) וביום עם ראות טובה אפשר לראות את פסגות ההרים הוולקנים שבסביבה.

כדי לטפס על הר ביסוקה, יש לשכור שירותי מדריך מקומי מוסמך והטיול הוא בקבוצה. אם כבר יוצאים כדאי להצטייד במגפי גומי, מעיל גשם, ציוד להגנה מפני השמש ומים.

הטרק עלה לנו 75 דולר לאדם, לא כולל טיפ להלפרים ולמדריך.

בתחילה, חשבנו להמשיך משמורת הוולקנס אל המדינה השכנה אוגנדה. אך כפי שהזכרתי בתחילה,

בזמן שהותנו פרצה באוגנדה מגפת האבולה ולכן החלטנו לחזור לקיגאלי ולקחנו טיסה אל קניה השכנה.

10. טיפים כללים על רואנדה

ויזה: כדי לבקר ברואנדה וגם בקניה יש צורך בהנפקת ויזה. כיוון שרצינו לבקר גם בקניה (ובהתחלה חשבנו שגם באוגנדה) הנפקנו ויזה שתקפה לכל מזרח אפריקה-East African Tourist Visa זוהי ויזה משולבת המתירה כניסה למדינות מזרח אפריקה ובניהן רואנדה, אוגנדה וקניה. עלות ההנפקה הייתה 100 דולר לאדם.

כסף ומטבע:

המטבע ברואנדה הוא (RWF) רואנדה פרנק. יש מקומות בהם מקבלים כרטיסי אשראי בתוספת עמלה אבל הם לא רבים ותמיד מזומן עדיף כי כך רוב הכסף במדינה מתנהל, לכן מאוד מומלץ להוציא בכל פעם שיש כספומט זמין. כמו כן יש להם אפליקציות מקומיות פופולריות להעברות כספים כמו MTN Mobile Money (קצת כמו ה״ביט״ או ה״פייבוקס״ שלנו) וזה מאוד נפוץ במדינה. יש סוכנים של החברות האלה בכל פינת רחוב בדוכנים צהובים והם מטעינים את הכסף לחשבון במידה ופתחתם אחד כזה. אנחנו השתמשנו בו פעמים ספורות, כי התברר לנו שחשבון כזה נפתח אוטומטית ברגע שרוכשים סים מקומי.

השימוש ב-MTN Mobile Money נפוץ ונחשב לאחד מאמצעי התשלום הפופולריים ברואנדה, והוא נמצא בשימוש רחב גם במדינות אחרות באפריקה.

אוגאלי (Ugali): מאכל שמצאנו את עצמנו אוכלים לא מעט. משהו בין לחם לפירה אותו אוכלים כתוספת פחמימה לצד מנת בשר עם רוטב. זה סוג של קמח תפו"א / תירס המעורבב עם מים עד שתופח ומקבל את תצורתו כאוגלי. לרוב טובלים אותו ברוטב אדום. אהבנו

תקשורת: ערוץ התקשורת המרכזי שלהם הוא ווטסאפ.

קניה -

למי שקרא את חלקו הראשון של הפוסט-

רואנדה וקניה הן מדינות שונות בתכלית! קיגאלי וניירובי שונות עוד יותר. ״שוויץ של אפריקה״ כנראה לא תראו פה, אבל כן ערים תוססות, חווית ספארי עוצרת נשימה, את שבט המסאי מרה, חופים מיוחדים, מקומות קסומים וחווית ״אפריקה הגדולה״.

קניה שוכנת במזרח אפריקה וגובלת באתיופיה, סומליה, סודן, טנזניה, אוגנדה ובאוקיינוס ההודי. כשתכננו את הטיול עוד מהארץ חשבנו לבקר בה רק באזור החופים כדי ״לסגור את הטיול״, אבל לאור הוויתור הספונטי על אוגנדה תוכניותנו השתנו, ובדיעבד נראה שלטובה!

הזמנו טיסה לניירובי ומשם ישר רצינו להמשיך אל הרפתקת הספארי.

אנחנו באופן אישי לא חובבי ערים גדולות במדינות עולם שלישי, כך שמבחינתנו לבקר יום אחד בניירובי היה די והותר בשלב הזה, והעברנו בה לילה אחד בלבד וישר המשכנו לטיול הספארי בשמורת המסאי מארה המהווה חלק מאזור הסרנגטי, וכן באזור אגם נאקורו שם יש שמורת טבע נוספת, קטנה יותר.

אין לי מקום לינה להמליץ עליו כיוון שהמקום שהיינו בו לא היה באיזור טוב דיו ולא מומלץ בעיניי.

(Khweza Bed and Breakfast). הדברים היחידים שהיה טובים בו הם הגג, והאוכל שבישלנו לנו במקום.

1. ספארי

מחירי ספארי באפריקה יכולים להשתנות בהתאם למספר גורמים, כולל החברה שמספקת את הספארי, סוג הרכב וההדרכה הרצויה, אורך, ושירותים נלווים כמו אירוח ופעילויות נוספות. הם עשויים להתחיל מכמה מאות דולרים לספארי יומי, ולהגיע גם לאלפי דולרים לספארי ארוך יותר או ספארי פרטי ברכב פתוח.

אנחנו מצאנו חברה שהיינו מרוצים ממנה מאוד בשם ג׳קי טורס. לקחנו טיול של ארבעה ימים בספארי - שלושה ימים במסאי מארה ועוד יום נוסף בשמורת נאקורו.

המדריך שלנו היה ריצ׳רד, מדריך קנייתי דובר אנגלית (ורוסית!), היה לנו ג׳יפ עם גג נפתח, וגם מקום הלינה שלנו -Lenchada Tourist Camp היה אחלה של מקום להתארח בו אחרי יום שלם של נסיעה בשטח (מדובר באוהלים מאוד מסודרים עם מיטות באוהל ומקלחת פרטית עם מים חמים בתוך האוהל עצמו). אנחנו שילמנו לזוג כולל הכל (נהג, הדרכה, ארוחות ולינה) 920$.

חווית הספארי בסרנגטי הייתה מדהימה, יצא לנו לראות את כל ה-BIG FIVE - חמשת בעלי החיים המסוכנים ביותר ממש מקרוב הלוא הם אריה, פיל, באפלו, נמר וקרנף. מלבד זאת ראינו גם שפע של זברות, ג'ירפות, היפופוטמים, תנינים, צבועים, פומבה, צ׳יטה וחיות רבות נוספות באזור מחייתם הטבעי והחופשי. חוויה עוצרת נשימה שלא תשכח, כמו להכנס לסרט טבע או למלך האריות של דיסני. גם בשמורת LAKE NAKURU NATIONAL PARK הייתה חוויה נחמדת שם ראינו פלמינגו וקרנפים שחורים ועוד חיות שפגשנו במסאי מארה, אבל כמובן שאין להשוות בין השתיים.

2. חופי דיאני

3. 
   

לאחר הספארי רצינו לבקר באזור החופים של אפריקה - וטסנו מניירובי למומבסה שם העברנו לילה אחד לפני הנסיעה אל חופי דיאני, הידועים כחופים יפים מאוד באפריקה.

האמת, שהביקור בדיאני נחלק לשניים. מהחלק הראשון נהנינו יותר, אך החלק השני היה די מאכזב.

לאחר ביקור בחופים רבים ועוצרי נשימה בעולם (כך שיש לנו בנצ'מרק טוב להשוואה), החופים בדיאני אמנם היו יפים מאוד, אבל מקור האכזבה העיקרי הייתה האווירה בחופים עצמם - הם מלאים בביץ׳ בויז והמון אנשים חסרי כל שמטרידים בניסיון למכור / מבקשים כסף ללא הפסקה כך שלא באמת ניתן למצוא רגע שקט והנאה. אני חושבת שמה שהכי משפיע שם הוא המקום בו מתארחים שמעצב את כל החוויה. בחלק הראשון היינו בקום אירוח מהמם בשם flamboyant diani עם בריכה כיפית ליד הים, אווירה נעימה, חדר גדול ומהמם עם בריזה טובה, וכל עוד נמצאים במתחם של המקום- זה תענוג גדול. לצערנו לא היה להם מקום לכל זמן השהייה שלנו לכן עברנו למלון אחר על החוף - שם התבאסנו מהאווירה כפי שציינתי והחלטנו לקצר את זמן השהייה בדיאני ולהמשיך אל היעד הבא.

3. לאמו
   

הפתעת הטיול! לא חזינו מראש כמה נהנה מהמקום הקסום והמיוחד הזה.

לאמו היא עיר בדרום מזרח קניה, השוכנת על האי לאמו באוקיינוס ההודי. היא נחשבת כאתר מורשת עולמי של יונסקו ומשלבת בתוכה שלל תרבויות - סוואהילית, ערבית, פרסית, הודית והאירופית.

במבט ראשון כשרק מגיעים אל המקום יכול לעלות חשש שהוא דתי מאוד בשל העובדה שיש שם הרבה נשים רעולות פנים (נינג׳ות סטייל), אך לאחר שמסתובבים באי מבינים כמה התושבים לבביים ומקבלים בהכלה רבה תרבויות שונות ובכללותה את תרבות המערב. הרגשנו בטוחים ונינוחים מאוד.

כשהיינו בדיאני התלבטנו איך להגיע אל לאמו - בנסיעה או בטיסה מומבסה, אך לאחר ששמענו שהדרך בין מומבסה ללאמו מסוכנת ושיש בה שודדים פיראטיים סומלים - היה ברור לנו שטיסה זו האופציה היחידה.

הזמנו טיסה שארכה 90 דקות מממובסה ללאמו, שם נחתנו באי סמוך והמשכנו בסירה אל אזור שילה (עלות הסירה מלאמו לשילה עלתה בסביבות 500 שילינג קנייתי), בו בילינו סה״כ 4 לילות עד החזרה ארצה.

לאמו היא עיר עתיקה ביותר המרגישה כמו מסע אחורה בזמן. אין בה רכבים והיא בנויה משלל סמטאות עתיקות וצרות עם חול ים (רוב האנשים הולכים בה יחפים), המון חמורים שמסתובבים בסמטאות, ומלאה בבנייה וארכיטקטורה ייחודית שלא ראינו כמוה בשום מקום אחר בעולם, כמו מבנים שעשויים מצדפים. יש בה פשוט קסם מיוחד. אין מוניות במקום - כדי להתנייד שם ממקום למקום הולכים ברגל, או בסירה, או..עם חמור. אנחנו בחרנו באופציות הצעידה / סירה והספקנו לחוות ולראות הרבה מהמקום.

כדי להכיר את התרבות המקומית נעזרנו באחד הבקרים בשירותים של מדריך מקומי מוסלמי בשם עומר סבאח. עלות הסיור הייתה 1000 שילינג קנייתי לבן אדם לסיור מודרך בעיר העתיקה.

עומר סיפר לנו על המקום, על המסורות העתיקות ועבודות היד, ולקח אותנו למסעדה טובה בו הם נוהגים לאכול צהריים (מצטערת שכחתי את שמה). משילה ללאמו אפשר להגיע ברגל, אך ההליכה לצד החוף תלויה בגאות ובשפל. בשלב הגאות יש חלק שמוצף במים ואז נדרש מעקף אחורי שמאריך את הדרך.

ועוד בענייני קולינריה- באיזור שילה התיירותי יותר מצאנו מסעדה פועלים מקומית מאוד זולה בשם ברנגאלני שם נהנו לאכול כמו התושבים.

בלאמו בגדול לא מוכרים אלכוהול, אבל אם חפצה נפשכם במשקה אלכוהולי (כמו שנפשנו בהחלט חפצה) ניתן למצוא במלונות התיירותיים כמו פופיני. ראינו שיש גם בר על הסירה אבל לא יצא לנו להגיע אליו.

באחד הימים שכרנו סירה ושטנו לאיזור ״מנדה טוטו״ לעשות שנורקלים ולבקר באי בודד סמוך - חוויה מאוד מומלצת ומיוחדת!

עלויות:

כל הטיול כולל הכל קרי טיסות והוצאות לשתי המדינות עלה לנו 7740~ דולר.

טיפים כללים לקניה:

ויזה: כאמור בחלק של רואנדה- כדי לבקר ברואנדה וגם בקניה יש צורך בהנפקת ויזה. כיוון שרצינו לבקר גם בקניה (ובהתחלה חשבנו שגם באוגנדה) הנפקנו ויזה שתקפה לכל מזרח אפריקה-East African Tourist Visa זוהי ויזה משולבת המתירה כניסה למדינות מזרח אפריקה ובניהן רואנדה, אוגנדה וקניה. עלות ההנפקה הייתה 100 דולר לאדם.

כסף ומטבע:

המטבע בקניה הוא שילינג קנייתי (Kenyan Shilling), בערך 146-149 שילינג לדולר אחד.

הטיול באפריקה הייתה הרפתקה של ממש. רואנדה שהכניסה אופטמיות, מלאה בירוק ויופי, וקניה הפראית והמיוחדת. טיול שהוא שילוב של תרבות, נופים מיוחדים, בעלי חיים, חופים, סוואנה. כולי תקווה שהמקומות האלה יישמרו גם בעתיד על קסמם ושנזכה לראות את הספארי במיטבו עוד הרבה שנים קדימה.